לפרשת פנחס תשפ"ד
למה סיפורים פופולריים מסתיימים בנקודה "הם חיו באושר ועושר", בלי לראות את ה"אושר ועושר?" ראשית - מי באמת חי באושר ועושר? רוב בני האדם חיו בעוני וסבל, ואנחנו היום דור מפונק שכמעט לא יודע סבל מהו. יותר אנשים היום מתים ממחלות הקשורות לאכילת יתר, מאשר מתים מרעב. שנית - כי זה משעמם! אנחנו אוהבים סיפור, אתגר, דרמה, לא השעמום של נסיך ונסיכה בארמון.
הסוף של משה רבנו הוא עצוב, אולי אפילו מדכא. אפשר להשוות לסרטים בריטיים לעומת אמריקאיים, למי שמכיר. הבריטים מסיימים סרט בטרגדיה לא פתורה, ו… זהו!
"וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר׃"
וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד־ה' בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל־פִּי ה': וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְ בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא־יָדַע אִישׁ אֶת־קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃ (דברים לד, ד-ו).
הסוף הטרגי הזה אמור להגיע מיד לאחר מלחמת מדין: נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל־עַמֶּיךָ׃ (במדבר לא, ב) במדריך לטרמפיסט לגלקסיה, ארתור, גיבור הסדרה, פוגש דמות שמגלה לו אירוע עתידי. בגלל שהאירוע עוד לא קרה, ארתור ידע בבטחה שלא ימות עד שזה יקרה, ולכן הוא עשה ללא פחד דברים מטורפים, כי ידע שלא יכול למות עד שהאירוע התרחש. להבדיל, משה רבנו ידע שימות מיד אחרי מלחמת מדיין, והוא לא התעכב כלל, אלא צעד אל מותו.
לעומת זאת, יהושע ידע שימות כאשר סיים לחלק את הארץ, ולכן לקח את הזמן שלו. ו - מת יותר צעיר ממשה רבנו, בגיל 110 (יהושע כד, כט).
אז איך בדיוק מחלקים את הארץ?
"לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ׃ אַךְ־בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת־הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת מַטּוֹת־אֲבֹתָם יִנְחָלוּ׃ עַל־פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ בֵּין רַב לִמְעָט׃" (במדבר כו, נד-נו)
זה לא פשוט בכלל. צריך להכיר את הארץ. ופה מגיעים לנושא של גאוגרפיה, קרטוגרפיה, ארכיאולוגיה, ועוד. שאלה מאוד משמעותית בהבנת גבולות ארץ ישראל:
כיצד יודעים לזהות מקום תנכ"י?
כיצד חוקרי תנ"ך חקרו את ארץ ישראל בעבר?
קודם כל - צריך לקרוא את ספר יהושע! "אָמַר רַב אַדָּא בְּרַבִּי חֲנִינָא: אִלְמָלֵא (לֹא) חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל לֹא נִיתַּן לָהֶם אֶלָּא חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה וְסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ בִּלְבַד, שֶׁעֶרְכָּהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא" (נדרים כב:).
שנית - צריך להכיר את השטח! את התיאורים של הרים, גבעות, עמקים, מעיינות. אבל זה לא מספיק.
שלישית - צריך לדעת לזהות יישובים עתיקים. ופה העסק נהיה מסובך. בעיקר היום, בכלל שאי אפשר לסמוך על השמות המודרניים של ערים, שנקראו על שם ערים תנכ"יות. למשל, בית אל של היום היא בסמיכות לבית אל, שזה כנראה הכפר הערבי ביתין, וגם על זה יש מחלוקות. אני תמיד אוהב להמשיל ל"מזנון האר"י הקדוש" בצפת, שכמובן לא קשור לאר"י הקדוש.
למזלנו, ישנה תופעה שהיא בחינת נס היסטורי, שהשמות הערביים של הרבה יישובים משמרים את השם התנכ"י וההיסטורי, מה שעוזר לזיהויין. המעוניין להרחיב, יקרא את "מקום בפרשה" של פרופ' יואל אליצור, ועוד מחקרים ומאמרים שלו. מומלץ בחום!
אציין כמה מהספרים והמפות הכי חשובים ומפורסמים בחקירת ארץ ישראל. (מתוך "ערכה של ארץ ישראל" על ספר יהושע, מאת הרב ד"ר יהודה לנדי ז"ל)
מפת מידבא - המפה העתיקה ביותר של ישראל:
מפה בת כ-1,500 שנה שנמצאת על ריצפת כנסייה בירדן, בעיר מידבא, קרוב להר נבו. מי שנכנס לארץ ישראל מהכיוון של בני ישראל, יקבל חוויית "מיני-ישראל" על פסיפס. כמו הרבה מפות עתיקות, האוריינטציה שלו היא לכיוון מזרח השמש (קדימה-קדמה), כאשר ימין = דרום ושמאל = צפון. המפה כתובה ביוונית, והתמונה של ירושלים במפה מפורסמת מאוד, עם עותקים בקרדו ברובע היהודי (יש שם היום תערוכה חדשה על מפות של ירושלים), בתצוגה החדשה במגדל דוד, ועוד מקומות. לרוע המזל, פועלים שעשו שיפוצים בכנסייה הרסו חלקים גדולים מהפסיפס לפני כמה עשרות שנים.
תמונה מלאה יותר של המפה. יש הצעות להשלמה של המפה, בתצוגה במוזיאון מגדל דוד. מומלץ!
"כפתור ופרח"
רבי אֶשְׁתוֹרִי הַפַּרְחִי, שהגיע לארץ אחרי גירוש ספרד וחי בבית שאן, חיבר כמה ספרים. ספרו העיקרי "כפתור ופרח" הוא ספר הלכתי, המקיף את הלכות המצוות התלויות בארץ. במשך שבע שנים הוא טייל בארץ, חקר לעומק את גבולות ארץ ישראל וניסה לזהות את המקומות. הוא השתמש בשמות שנשתמרו בפי יושבי הארץ הערביים. הספר מהווה ספר יסוד למחקר של הגאוגרפיה הארצישראלית (מתוך ההקדמה לספר "ערכה של ארץ ישראל" מאת הרב יהודה לנדי ז"ל).
המפה המדויקת הראשונה: מפת ה-PEF
מכירים את האפליקציה "עמוד ענן?" יש שם כמה מפות שאפשר לנווט אליהן. חפשו את PEF-1880 ותקבלו את המפה של "הקרן לחקר ארץ ישראל" - Palestine Exploration Fund. צירפתי למטה צילום לדוגמא:
המפה הזו חשובה מאוד כי היא נעשתה לפני כל הבנייה המאסיבית ששינתה את פני השטח, ממלחמת העולם הראשונה ועד היום. הזיהוי של האתרים נעשה בצורה מדוייקת מאוד, והמפה כוללת סימונים של דרכים רומיות, חורבות עתיקים, ומקומות שנעלמו מהשטח. אגב, על הכביש שיורד לעין גדי, לאורך ים המלח, אפשר להבחין באבנים גדולות עם האותיות PEF, שסימנו את גובה פני הים בשנות ה-1870-80. למעשה, זה דיי מפחיד כמה המפלס ירד!
Comments