לפרשת שלח תשפ"ד
נניח שאתם חוקרים או בלשים מהעתיד, ומצאתם פקק שעם עם הלוגו של ייקבי כרמל (לשעבר כרמל מזרחי). איזה מסקנות ניתן להסיק על יושבי הארץ הזו, מניתוח של הפקק הזה?
זה תרגיל שאני עושה עם התלמידים שלי להיסטוריה. יש לי הרבה פקקים ובקבוקים של יינות ישראליים, ואנחנו משתמשים בהם ללמוד על הקשר הנפלא שבין ארץ ישראל ויין. אז מה אפשר ללמוד על מהפקק הזה, על ההיסטוריה של ישראל ועל יושביה?
חקלאות ותעשיית יין
מודעות לתנ"ך - סיפור המרגלים
שנת היווסדו של היקב - 1882
עכשיו נמזוג את הכל יחד: האם יש משמעות ספציפית לשנת 1882? איך זה קשור לסיפור המרגלים? ומה זה אומר לנו על האוכלוסייה בתקופה זו?
זוהי שנת "העלייה הראשונה", משנת תרמ"ב ועד תרס"ד (1882–1903). גל העלייה הגיע בעיקר ממזרח אירופה, עיראק ותימן, וההערכה היא ש־25,000–35,000 יהודים עלו לארץ ישראל העות'מאנית במהלך העלייה הראשונה. במסגרת עלייה זו הוקמו היישובים החקלאיים הראשונים בעידן המודרני. יישובים אלו נקראו מושבות. אנשי עלייה אלו עסקו במקצועות חופשיים, מסחר וחקלאות. ליהודים האלה היה אופי דתי ומסורתי, ומכאן הקשר ההדוק לתנ"ך והמודעות למשמעות של העלייה הזו. (טקסט מתוך ערך העליה הראשונה בויקיפדיה, עם הוספות נ.ש.)
אגב, יקבי כרמל לא נוסד ב-1882. שני היקבים הראשונים הוקמו ב-1889 במושבות ראשון לציון וזכרון יעקב על ידי הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד. המשמעות של 1882 היא, כאמור, השייכות לעלייה הראשונה הזו. הקשר ההדוק לתנ"ך ברור בבחירת סיפור תנ"כי לייצג את התעשייה, ויש כמובן מודעות לחשיבות של התעשייה הזו כחלק מהחזרה ליישוב הארץ. כידוע, ברוב שנות הגלות, יהודים לא עסקו בחקלאות ולא היו להם קרקעות.
תיירות - טוב או רע?
כל מי שעובד עם תיירות נפגע כלכלית כתוצאה מהמלחמה. וזה אחרי שבקושי התאוששנו מהקורונה. ארץ ישראל היא מרכז תיירותי בינלאומי, ובכל זאת, קשה להתפרנס מתיירות בזמן האחרון.
משרד התיירות לקח לעצמו את הסמל של המרגלים שהיו התיירים הראשונים בארץ - "שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל" (יג, ב), "אֵ֚לֶּה שְׁמֹ֣ות הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־הָאָ֑רֶץ" (יג, טז).
אבל יש לתיירות, וגם לסמל, משמעות כפולה. מצד אחד האשכול הוא ביטוי לפוריות של הארץ המבורכת - "וַיָּבֹ֜אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֗ל וַיִּכְרְת֨וּ מִשָּׁ֤ם זְמוֹרָה֙ וְאֶשְׁכּ֤וֹל עֲנָבִים֙ אֶחָ֔ד וַיִּשָּׂאֻ֥הוּ בַמּ֖וֹט בִּשְׁנָ֑יִם…וַיְסַפְּרוּ־לֹו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ בָּ֕אנוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר שְׁלַחְתָּ֑נוּ וְ֠גַם זָבַ֨ת חָלָ֥ב וּדְבַ֛שׁ הִ֖וא וְזֶה־פִּרְיָֽהּ" (יג, כד-כט).
מצד שני, המרגלים השתמשו באשכול כתעמולה נגד - תיירות! "אֶ֚פֶס כִּֽי־עַ֣ז הָעָ֔ם הַיֹּשֵׁ֖ב בָּאָ֑רֶץ וְהֶֽעָרִ֗ים בְּצֻר֤וֹת גְּדֹלֹת֙ מְאֹ֔ד וְגַם־יְלִדֵ֥י הָֽעֲנָ֖ק רָאִ֥ינוּ שָֽׁם" (שם, ל).
גם המילה "לתור" משמשת באופן שלילי, וזה מסביר את הקשר שבין הפתיחה של הפרשה לסיומה: אֵ֚לֶּה שְׁמֹ֣ות הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־הָאָ֑רֶץ (יג, ב) ובסוף - וְלֹֽא־תָתֻ֜רוּ אַחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם (טו, לט). אפשר לומר שכל הפרשה בעצם עוסקת בתיירות ובסכנות שלה.
אבא שלי מורה דרך, וכשתיירים שלו מתכוננים לטוס שוב לחו"ל, הוא תמיד מזכיר להם את הסיפור של המרגלים. "כשאני באתי לארץ בגיל עשרים, הבאתי איתי נייר טואלט, כי אמרו לי שאין נייר טואלט בארץ". אנחנו לא מודעים לרושם שדיווח של תייר יכול לעשות על מישהו ששוקל האם לבוא לארץ או לא. היום אנחנו רגילים שיש בארץ כל טוב, אבל התנאים בעליות הראשונות היו קשים מאוד, ואחרי זה תקופת הצנע, וגם עכשיו לא פשוט להרבה מאוד ישראלים. יש הרבה עולים שהתייאשו ועזבו בגלל התנאים בארץ.
צריך להיזהר מאוד על מה מתלוננים ומה לא, ואיזה משקל יש למילים שלנו. תיירים הם גם שגרירים!
למקרה שפסיפסתם
לסיום, תגלית יפהפיה של פסיפס עם ציור של המרגלים. הפסיפס נמצא ממש בשנתיים-שלוש האחרונות בבית הכנסת העתיק בחוקוק, ליד הכינרת. הוא מתוארך לתקופת התלמוד (מאה ד-ו לספירה) וזו הדוגמא המצויירת הקדומה ביותר הידועה לנו של הסיפור הזה.
אין ספק כי ענף התעשייה של היין התקדם לבלי-הכר מאז המאה ה-19. ישראל מובילה בתעשיית היין בזירה הבינלאומית, וזה לא לחינם. הגמרא בסנהדרין (צח ע"א) אומרת שזה אחד מהסימנים החזקים ביותר של ימות המשיח: ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר (יחזקאל לו, ח-יב) "וְאַתֶּ֞ם הָרֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ עַנְפְּכֶ֣ם תִּתֵּ֔נוּ וּפֶרְיְכֶ֥ם תִּשְׂא֖וּ לְעַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֥י קֵרְב֖וּ לָבֽוֹא"
אגב, מומלץ לבדוק את היינות של ייקב שילה. על התווית של היין privilege כתוב בסתמיות יחזקאל לו, ח, בלי הסבר. והמבין יבין!
שנזכה לראות - ולטעום - רק את הטוב שבארץ!
Comments