שולחן "ערוך"? האומנם?

פרשת משפטים תשפ"ה

אני זוכר עד היום את דרשת הבר מצווה שלי. השקעתי בה המון. זה הלך ככה: אבא שלי ישב איתי בחדר, ממש בערב של מסיבת הבר מצווה (מוצאי שבת פרשת משפטים, תשנ"ז), ועבר איתי על רש"י בפתיחת הפרשה. חזרנו כמה פעמים על זה, הוספנו כמה מילים לפני ואחרי, תודות וכו', וזהו. 

ומה עם אנגלית? 

אני אמנם מדבר אנגלית, אבל להכין דרשת בר מצווה? לא היה לי זמן. מה היה הפתרון? "אל תדאג, אני אלחש לך באוזן ואתה תדבר לתוך המיקרופון", אמר לי אבא. בזמן הדרשה, אני יושב שם באולם השמחות שבזמנו היה מכון המקדש, כולם מקשיבים לדבר תורה המבריק שאני דיקלמתי (האם הבנתי?), ואני עדיין זוכר איך שמעתי את אבא שלי באוזן, ופשוט דיקלמתי לתוך המיקרופון. כולם רואים את זה, אפילו לא מנסים להסתיר. אני לא זוכר הרבה, אבל אני כן זוכר מה היה העיקר. הנושא היה כדלהלן:

וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃ (כא, ב)

רש"י: אשר תשים לפניהם. אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה לְמֹשֶׁה: לֹא תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ לוֹמַר, אֶשְׁנֶה לָהֶם הַפֶּרֶק וְהַהֲלָכָה ב' אוֹ ג' פְּעָמִים, עַד שֶׁתְּהֵא סְדוּרָה בְּפִיהֶם כְּמִשְׁנָתָהּ, וְאֵינִי מַטְרִיחַ עַצְמִי לַהֲבִינָם טַעֲמֵי הַדָּבָר וּפֵרוּשׁוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם – כְּשֻׁלְחָן הֶעָרוּךְ וּמוּכָן לֶאֱכֹל לִפְנֵי הָאָדָם: (מכילתא דר' ישמעאל)

מפה מגיע הביטוי שכולנו מכירים "שולחן ערוך" (נכתב 1558, נדפס לראשונה בונציה 1865, בכמה חלקים). מזכיר את "שולחן עורך" של ליל הסדר, והמשמעות דומה. הרב יוסף קארו כותב בהקדמה לספרו, מדוע בחר בשם הזה לספר  ”כי בו ימצא ההוגה כל מיני מטעמים ערוכים בכל ושמורים סדורים וברורים”. 

ופה הבעייה. מי שקורא את השולחן ערוך יבחין כי הוא נקרא על שם היפוכו. קיראו שוב בזהירות את המכילתא דר' ישמעאל: "לֹא תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ לוֹמַר, אֶשְׁנֶה לָהֶם הַפֶּרֶק וְהַהֲלָכָה ב' אוֹ ג' פְּעָמִים, עַד שֶׁתְּהֵא סְדוּרָה בְּפִיהֶם כְּמִשְׁנָתָהּ, וְאֵינִי מַטְרִיחַ עַצְמִי לַהֲבִינָם טַעֲמֵי הַדָּבָר וּפֵרוּשׁוֹ". כלומר, בדיוק מה שהשולחן ערוך כן עושה, זה מה שהקב"ה אומר למשה רבנו לא לעשות. למה? כי צריך כן להסביר טעמי הדבר ופירושיו, שאז זה יהיה כמו שולחן ערוך שמוכן לסעודה. אפשר לשבת ולסעוד. 

יאמרו המתנגדים "כן, אבל השולחן ערוך זה סיכום של השולחן ערוך האמיתי, שזה פירוש 'בית יוסף' על 'ארבע טורים' של רבי יעקב בן הרא"ש ('בעל הטורים', נכתב סביבות 1340). הטיעון מוכר, אבל במציאות, רק מעטים לומדים את פירוש הבית יוסף. השולחן ערוך נכתב עבור הרבים, ולא עבור ציבור הלמדנים שיפלפלו בדברים ויפתחו את ה"בית יוסף" להרחבה. עוד נקודה למחשבה.

בזמנו של הספר יצאו נגדו בטענה הזו. רבנים ופוסקים כגון הב"ח המהרש"ל, המהר"ל ועוד.

בנוסף על כך, השולחן ערוך פוסק לפי הכרע רוב השיטות אותם הוא לוקח בחשבון - הרא"ש, הרי"ף, הרמב"ם. הוא אינו פוסק לפי הגיון פנימי, עקבי וברור, כמו למשל הרמב"ם (אני מכיר רב חשוב שבצעירותו שאף לכתוב על ההיגיון הפנימי של מרן הבית יוסף, ולאחר כמה ניסיונות הבין שאין. זה פשוט הכרע לפי הרוב. והוא וויתר על העבודה). לעומת זאת, הרמב"ם כן נותן טעמים והסברים להלכות שלו. ולמרות שלא תמיד פוסקים כמו הרמב"ם, יש לו היגיון פנימי עקבי. 

בקיצור, מה שנקרא היום ה"שולחן ערוך" אינו למעשה "שולחן ערוך". שיטת הפסיקה שינתה את פני ההלכה המוכרת לנו, ועל זה יש הרבה מה לדבר, לחשוב ולהרחיב. ברור שמה שעשה הר"י קארו היה כדי לסדר ולאחד את ההלכה בעם ישראל, וזה דבר לא קטן. 

אסיים במילתא דבדיחותא. מכירים את האנשים שמקפידים על כך על כשרות במטבח שזה מגיע לאובססיביות חסרת היגיון? אני פעם אמרתי למישהו/י (ולא ארמוז אפילו כדי לא לבייש אף אחד), שזה בסדר להניח ספל חלבי קר, עם מים קרים, על מפת שולחן בשרית נקייה.

התגובה המפורסמת היא "אל תטריף לי את המטבח שלי עם השולחן ערוך שלך!"