נחשים ודרקונים

לפרשת חקת תשפ"ד

נחשים משחקים תפקיד חשוב בתודעה האנושית. זה בא לידיי ביטוי בסיפורים מתרבויות שונות מכל העולם. בתרבויות של המזרח הקדום - בבל, כנען, ומצרים; בתרבויות יוון, בסין, הודו, סקנדינביה, אמריקה, ועוד. כמובן שבתנ"ך יש התייחסות לנחשים/תנינים/לוויתנים, וגם לכמה מהסיפורים הידועים מתרבויות עתיקות (להלן: "מיתולוגיה").

האסוציאציה המיידית שיש לנו עם נחשים זה מוות. יצר הרע משול לנחש, והנחש הקדמוני לא צריך הקדמה. הנחשים השרפים בפרשה מכישים את בני ישראל. ומשה מקים נחש הנחושת (משחק מילים מעניין) כדי לאפשר לישראל להירפא. ואפילו המוות של משה ואהרן נגזר בגלל ההכאה באבן, בעזרת המטה שהפך לנחש.

יש גם רמז לנחשים, וזה מקשר אותנו קצת לסיפורים על התנינים ועולם התוהו - בריאת העולם. הפרשה מסתיימת עם מלחמת עוג - "כִּ֣י רַק־ע֞וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֗ן נִשְׁאַר֮ מִיֶּ֣תֶר הָרְפָאִים֒" (דברים ג, יא). ע"פ הקבלה, נשמתו של עוג ושל משה נגזרים מעולם התוהו. "כִּ֥י מִן־הַמַּ֖יִם מְשִׁיתִֽהוּ" (שמות ב, י) זה רמז למי המבול נִבְקְעוּ֙ כָּֽל־מַעְיְנֹת֙ תְּה֣וֹם רַבָּ֔ה (ברא' ז, יא). ויש הרבה מאוד שאפשר להרחיב על הקשר הזה, אבל לענייננו חשוב לציין את הקשר שבין תוהו לנחשים. 

בסיפור הבריאה הבבלי, "אנומה אליש", העולם נברא משני דרקונים/נחשים: אפסו ותיאמת. המילה תיאמת דומה מאוד לתוהו או תהום. יש מלחמה כוללת בין אפסו, תיאמת, וילדיהם - האלים, ובסוף האל מרדוך, האל המרכזי של בבל, קורע את גופת תיאמת וממנה יוצר את הרקיע ואת הים (במיתולוגיה הלשון דומה מאוד ליצירת הרקיע ביום השני), ובאמצע - את בבל, משכן האלים (באב-אילי = שער האלים). אגב, החיה שמייצגת את מרדוך היא הדרקון (בתמונה למטה: דרקון "מושושו" משער אישתר בבבל שבנה נבוכדנצר).

הרבה שואלים אותי, ובצדק, מדוע בן תורה צריך להכיר ולדעת על סיפורי-סבתא כאלה? הרי זו עבודה זרה? מילא, חוקר מקרא, היסטוריון, אבל למה להביא את זה לבית המדרש?

נכון. ובכל זאת, הקב"ה רצה להתייחס לזה בתורה, וגם בנביאים זה נמצא: בַּיּ֣וֹם הַה֡וּא יִפְקֹ֣ד ה' בְּחַרְב֨וֹ הַקָּשָׁ֜ה וְהַגְּדוֹלָ֣ה וְהַֽחֲזָקָ֗ה עַ֤ל לִוְיָתָן֙ נָחָ֣שׁ בָּרִ֔חַ וְעַל֙ לִוְיָתָ֔ן נָחָ֖שׁ עֲקַלָּת֑וֹן וְהָרַ֥ג אֶת־הַתַּנִּ֖ין אֲשֶׁ֥ר בַּיָּֽם׃ (ישעיהו כז, א). אני יכול גם לפתוח פה את הסיפור של הלוויתנים במיתולוגיה הכנענית, זה יסחוף אותנו כבר לנושא אחר. ואני מקווה כן לפתוח אותו בהזדמנות אחרת.

בכל מקרה, אנו רואים שיש התייחסות לזה בתנ"ך. לכל הפחות ראוי ללמוד מה יכלו להבין בני ישראל בתקופה זו של ההיסטוריה. התורה מדברת בצורה ייחודית לכל דור, והדורות ממתן תורה ועד חורבן הבית הראשון, הושפעו מן התרבויות השכנות. לכן היה פה מסר תורני חשוב ביחס למיתולוגיות של שכנינו. בתורה יש הפרדה ברורה בין הבריאה, לבין הנחשים הגדולים: וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּ (ברא' א, ב) ביום הראשון, וביום החמישי וַיִּבְרָ֣א אֱלֹקים אֶת־הַתַּנִּינִ֖ם הַגְּדֹלִ֑ים (א, כא). הקב"ה ברא את הכל, ואין פה השתתפות של אלים וכוחות אחרים מלבדו. אפילו למילה "בבל" בתור "שער האלים" התורה לועגת: עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ בָּבֶ֔ל כִּי־שָׁ֛ם בָּלַ֥ל ה' שְׂפַ֣ת כׇּל־הָאָ֑רֶץ (ברא' יא, ט).

וכי נחש ממית או נחש מחיה?

דמותו של הנחש קשורה לתוהו, ללא-נודע, וגם לרוע. ובכל זאת, הנחש הוא גם סמל לרפואה. אנחנו מוצאים במיתולוגיה היוונית דבר מעניין ביחס לנחשים: המילה "היגיינה" מגיעה מהשם של אלת הניקיון, Hygia. דמותה מופיעה לרוב עם נחש וגביע. המטה של אל הרפואה, אסקלפיוס, מלופף בנחש. המטה של הרמס, שליח האלים, מלופף בשני נחשים. הסמלים האלה עד היום מייצגים את הרפואה:

לסיכום, גם הקשר בין נחשים לבין רפואה הוא גם קשר שנמצא בתרבויות שונות. נחש הנחושת של משה גרם להרבה בעיות במשך הדורות, עד שחזקיהו המלך טיפל בבעייה: וְכִתַּת֩ נְחַ֨שׁ הַנְּחֹ֜שֶׁת אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֗ה כִּ֣י עַד־הַיָּמִ֤ים הָהֵ֨מָּה֙ הָי֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מְקַטְּרִ֣ים לֹ֔ו וַיִּקְרָא־לֹ֖ו נְחֻשְׁתָּֽן׃ (מ"ב יח, ד)

המבקר במוזיאון ישראל יראה מזבח אבני גזית שנחפר בתל באר שבע. באחת מאבני הפינה יש שני נחשים, שכנראה שייכים לפולחן נחושתן. המזבח פורק כנראה ע"י חזקיהו, ואבניו נמצאו מפוזרים בבתים שונים בשימוש משני. איך ידעו לחבר אותם מחדש? אפשר רק לנחש…